המצבהכלכלי, החברה בישראל, החוק והזכויות הסוציאליות של כול אזרח. הם אלה שילכוויעמיקו את הפער בין השלטון ומוסדותיו לבין האזרח...ובמה דברים אמורים...
בארבעה שנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר על כי בית המשפט העליוןנדרש להחלטות של פסילת חוקים ובעיקר חוקים סוציאליים העוסקים בעיקר בסעיפי "חוקכבוד האדם וזכותו לחיות בכבוד". מאחר ואין לנו "חוקה"מסודרת כפי שנהוג בארצות שישראל הייתה חפצה להיות אספקלריה שלהם (ראו הכמיההלחברות ב-- OECD ) נאלץ בית המשפט העליון לפרש את סעיפי חוקזכויות האדם המצומצם הקיים בספר החוקים שלמדינת ישראל ולקבוע לו פירושים, הלכות ופסיקות. כול זאת על מנת להגן עלינו האזרחיםהעומדים מול שרירותו של החוק המנדטורי, ושרירותם של המוסדות הממשלתיים הממונים עלרווחתו של האדם בישראל. רק בחודש האחרון יצאו שתי פסקי דין האחד בבית הדין הארצילעבודה ( ע"ע 27272-05-10) והשניבבית המשפט העליון ( בג"ץ 26551463 ) אשרהפכו על פיהם חוקים מנדטוריים אשר הרעו אם הנזקק והחסר והעמידו את השלטון בפניעובדה חדשה תוך שהם נותנים פירוש מדוקדק להרחבתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
מי שצפה אתמול בתוכנית של אמנון לוי בערוץ 10 בה הוא הציג את"מדינת התחנה המרכזית בתל אביב" כפי שרבים מאזרחי ישראל לא מכירים אותה.כך רבים מן האזרחים בישראל לא ערים למהפכה המתחוללת בין השלטון וגזרותיו לבין ביתהמשפט העליון העושה כול לעל שעל ידיולהביא לתיקון המעוות באותם אנשים שקופים עבור רבים מאזרחי ישראל. לכן לא פלא כאשראזרח בבוא היום, נאלץ מכול סיבה שהיא לעמוד מול המוסדות הממשלתיים הוא מוצא אתעצמו "מופתע" ונבהל מהאיוולת שהוא מוצא במוסדות אלה. על מנת להמחיש את דברי אתן רק את פסק הדיןשל בית הדין הארצי לעבודה שבהחלטה אמיצה היטיב עם למעלה מחצי מיליון אזרחים החוליםבמחלת הסוכרת כאשר קבע כי המוסד לביטוח לאומי במשך שנים קבע את נכותם בחסר. ובכךחסך מיליונים של שקלים על גבם של חולים אלה.
מדוע אני כותב לכם את כול זה. הסיבה היא שהחברה בישראל (אני מדבר עלמעמד הביניים ועל בעלי העסקים הקטנים) הולכת וקורסת, וההזדקקות שלה לסיוע מוסדותהשלטון ילך ויגבר ..עד היום ציבור זה לא ייחס חשיבות לסעד שאולי יזדקק מהשלטון(בדיוקכמו מעסיק שאינו זכאי לפיצויים או לדמי אבטלה אם חס וחלילה עסקיו יקרסו) אבל היוםכאשר החיים יותר ויותר קשים לרבבות אזרחים עלולים אלה למצוא את עצמם בפני הפתעותשלא חשבו אפילו שקיימים באטימות השלטון ומוסדותיו.
למעשה, בשלטון דמוקרטי בו האזרח הוא זה שבוחר את המפלגה או את חבריהכנסת שיחוקקו חוקים עבורו היו אלה אמורים לעשות את עבודתם נאמנה כלפי האזרח. אךבתקופה שחברי הכנסת מונעים מאינטרסים אישיים (ראו את מכתבו של סגן השר איוב קרע אלהשר לביטחון פנים בעניין אישי שלו-כפי שהתפרסם בתקשורת) או באינטרסים של הטיקוניםהמופעלים ע"י לוביסטים, או בהתחייבויות קואליציוניות כאלה ואחרות אין אנויכולים לתת אמון מלא שאלה יעשו את עבודתם נאמנה כלפינו...דמוקרטיה זו לא מילה."דמוקרטיה" זו דרך חיים לשמור על האזרח וזכויותיו. כנסת אמורה לחוקקחוקים בדרך הדמוקרטיה. אך לצער מרביתנו הכנסת היא כנסת שבוייה ולכן כול מבטחנוצריך להיות נעוץ אצל אותו הרכב של בית המשפט העליון הראוי להערכה והערצה בפעולתו ועשייתולמען צדק חברתי ושיווין.יועץ עסקי
המצבהכלכלי, החברה בישראל, החוק והזכויות הסוציאליות של כול אזרח. הם אלה שילכוויעמיקו את הפער בין השלטון ומוסדותיו לבין האזרח...ובמה דברים אמורים...
בארבעה שנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר על כי בית המשפט העליוןנדרש להחלטות של פסילת חוקים ובעיקר חוקים סוציאליים העוסקים בעיקר בסעיפי "חוקכבוד האדם וזכותו לחיות בכבוד". מאחר ואין לנו "חוקה"מסודרת כפי שנהוג בארצות שישראל הייתה חפצה להיות אספקלריה שלהם (ראו הכמיההלחברות ב-- OECD ) נאלץ בית המשפט העליון לפרש את סעיפי חוקזכויות האדם המצומצם הקיים בספר החוקים שלמדינת ישראל ולקבוע לו פירושים, הלכות ופסיקות. כול זאת על מנת להגן עלינו האזרחיםהעומדים מול שרירותו של החוק המנדטורי, ושרירותם של המוסדות הממשלתיים הממונים עלרווחתו של האדם בישראל. רק בחודש האחרון יצאו שתי פסקי דין האחד בבית הדין הארצילעבודה ( ע"ע 27272-05-10) והשניבבית המשפט העליון ( בג"ץ 26551463 ) אשרהפכו על פיהם חוקים מנדטוריים אשר הרעו אם הנזקק והחסר והעמידו את השלטון בפניעובדה חדשה תוך שהם נותנים פירוש מדוקדק להרחבתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
מי שצפה אתמול בתוכנית של אמנון לוי בערוץ 10 בה הוא הציג את"מדינת התחנה המרכזית בתל אביב" כפי שרבים מאזרחי ישראל לא מכירים אותה.כך רבים מן האזרחים בישראל לא ערים למהפכה המתחוללת בין השלטון וגזרותיו לבין ביתהמשפט העליון העושה כול לעל שעל ידיולהביא לתיקון המעוות באותם אנשים שקופים עבור רבים מאזרחי ישראל. לכן לא פלא כאשראזרח בבוא היום, נאלץ מכול סיבה שהיא לעמוד מול המוסדות הממשלתיים הוא מוצא אתעצמו "מופתע" ונבהל מהאיוולת שהוא מוצא במוסדות אלה. על מנת להמחיש את דברי אתן רק את פסק הדיןשל בית הדין הארצי לעבודה שבהחלטה אמיצה היטיב עם למעלה מחצי מיליון אזרחים החוליםבמחלת הסוכרת כאשר קבע כי המוסד לביטוח לאומי במשך שנים קבע את נכותם בחסר. ובכךחסך מיליונים של שקלים על גבם של חולים אלה.
מדוע אני כותב לכם את כול זה. הסיבה היא שהחברה בישראל (אני מדבר עלמעמד הביניים ועל בעלי העסקים הקטנים) הולכת וקורסת, וההזדקקות שלה לסיוע מוסדותהשלטון ילך ויגבר ..עד היום ציבור זה לא ייחס חשיבות לסעד שאולי יזדקק מהשלטון(בדיוקכמו מעסיק שאינו זכאי לפיצויים או לדמי אבטלה אם חס וחלילה עסקיו יקרסו) אבל היוםכאשר החיים יותר ויותר קשים לרבבות אזרחים עלולים אלה למצוא את עצמם בפני הפתעותשלא חשבו אפילו שקיימים באטימות השלטון ומוסדותיו.
למעשה, בשלטון דמוקרטי בו האזרח הוא זה שבוחר את המפלגה או את חבריהכנסת שיחוקקו חוקים עבורו היו אלה אמורים לעשות את עבודתם נאמנה כלפי האזרח. אךבתקופה שחברי הכנסת מונעים מאינטרסים אישיים (ראו את מכתבו של סגן השר איוב קרע אלהשר לביטחון פנים בעניין אישי שלו-כפי שהתפרסם בתקשורת) או באינטרסים של הטיקוניםהמופעלים ע"י לוביסטים, או בהתחייבויות קואליציוניות כאלה ואחרות אין אנויכולים לתת אמון מלא שאלה יעשו את עבודתם נאמנה כלפינו...דמוקרטיה זו לא מילה."דמוקרטיה" זו דרך חיים לשמור על האזרח וזכויותיו. כנסת אמורה לחוקקחוקים בדרך הדמוקרטיה. אך לצער מרביתנו הכנסת היא כנסת שבוייה ולכן כול מבטחנוצריך להיות נעוץ אצל אותו הרכב של בית המשפט העליון הראוי להערכה והערצה בפעולתו ועשייתולמען צדק חברתי ושיווין.יועץ עסקי